סימן קעט: שותפין אין להם חזקה זה על זה
סעיף א
דבר הידוע שהוא משל השותפות, אין לאחד חזקה בו על חברו, ואפילו נשתהה בידו זמן רב, אינו יכול לומר שלקחו ממנו או שנתנו לו במתנה, אלא בראייה, ולא מיבעיא במילתא דידיע לתרווייהו שוה בשוה, אלא אפילו חזי דהאי אייתי זוזי והאי אייתי זוזי וזבני בהו עיסקא, ולא ידיע כמה אייתי כל חד, ובתר הכי נפיק האי עיסקא מידא דחד ואמר: תרי תילתא דידי ותילתא דחבראי, לא מהימן, אלא פלגי ליה בשוה, והוא דלא מצי למטען: לא היו הדברים מעולם, או החזרתיו לך, כגון דחזו ליה סהדי תחות ידיה וידעו דהוא עיסקא דזבנו תרווייהו.
הגה: ודוקא קודם שחלקו, אבל לאחר שחלקו יש להן חזקה זה על זה (ב"י בשם הרי"ף וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ה משותפים ועיין לעיל סימן קמ"ט).