סימן קנח: חלקו גינה או בקעה כיצד עושים הגדר

 סעיף א

שנים שהיו שותפים בגינה ובאים לחלק, מחייבין אותם לגדור ביניהם, אפילו סתמא שאין ביניהם מנהג ידוע, אבל בבקעה, סתם, אין מחייבין אותו, אלא אם כן יש מנהג ידוע לגדור.

סעיף ב

המוכר גינה לחברו, סתם, והיתה מעורבת עם גנות אחרות, יש מי שאומר שכופין את הלוקח לבנות הכותל ביניהם, ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות.

הגה: ויש חולקין וסבירא להו דהולכין אחר המנהג, כמו בשני שותפין (ראב"ד פ"ב דשכנים וטור ג"כ לא חילק, וכן נראה לי עיקר).

סעיף ג

שיעור הגדר בגינה ובבקעה י' טפחים, ויש אומרים ארבע אמות.

סעיף ד

רצה אחד מהם לגדור בבקעה, כונס לתוך שלו ובונה, ועושה חזית, כמו אמה בסיד מבחוץ.

הגה: והוא הדין אם נהגו בסימן אחר, כדלעיל סי' קנ"ז סעיף ז' כדי להודיע שהכותל שלו. לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים שלו. עשו מדעת שניהם, בונים הכותל באמצע, ועושים חזית מכאן ומכאן, לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם.

סעיף ה

אם עשאוה שניהם, ולא עשה שום אחד מהם סימן, יש מי שאומר שאפילו תפול לרשות אחד מהם הרי היא בחזקת שניהם, ויש מי שאומר שאם תפול לרשות אחד מהם הרי היא שלו.

סעיף ו

מי שהיה לו חורבה בין חורבות חברו, ועמד חברו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית, שנמצאת חורבה זו מג' רוחותיה גדורה, אין מחייבין אותו ליתן מההוצאה כלום, שהרי לא הועיל לו והרי חורבתו פתוחה לרשות הרבים כמו שהיתה. לפיכך אם גדר לו רוח רביעית, עד שנמצאת חורבתו מוקפת גדר, מגלגלים עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בד' רוחות עד ד' אמות.

הגה: (עיין בד"מ) גדר ב' רוחות, ועמד הניקף וגדר רוח ג', ועדיין פתוח לרוח רביעית, נראה לי דאין צריך לשלם לו כלום, עד שיגדור א' מהן רוח רביעית, ובלבד שיהיה מקום הכותל של שניהם, אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה, אין מגלגלין אלא דבר מועט כמו שיראו הדיינים, שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים, וכן אם הניקף עצמו הוא שגדר רוח רביעית, הרי גילה דעתו ונותן חצי ההוצאה של שלשה רוחות, אם היו הכתלים של שניהם.

הגה: וכל זה מיירי שגדר בינו ובין הניקף, אבל גדר מבחוץ, ובינו ובין הניקף עדיין פתוח, אם הוא מקום שנהגו לגדור, אין הניקף צריך לשלם לו כלום, אף כשגדר המקיף כל הד' רוחות, אבל אם גדר הניקף אחת מן הרוחות, דגלי דעתיה דניחא ליה, חייב ליתן כפי מה שגרם לו היקף יתירה (טור).

סעיף ז

הא דמגלגלים עליו הכל, דוקא כשגדר הרביעית בבנין, לא שנא מקיף לא שנא ניקף, אבל אם גדר הרביעית בקנים, אינו נותן לו אלא דמי הקנים.

סעיף ח

אם אין המקיף יכול לברר כמה הוציא, ישבע כעין דאורייתא ויטול, כיון שברשות הוציא. ואם אמר: שומו לי בפחות שבשומות ואטול בלא שבועה, שומעין לו. ולענין טענת פרעון אינו נאמן לומר: פרעתי, עד שיביא ראיה.

סעיף ט

אם מתחילה אמר לו ניקף: לא אתן לך כלום דלדידי סגי לי בנטורא בר זוזא דהיינו גדר של קוצים, אינו נותן לו אלא דמי נטורא בר זוזא. אפילו לא אמר לו כן אלא לאחר שגדר השלישית, כיון שאמר לו קודם שגדר הרביעית.