סימן עה: להזהר מגלוי שער וקול אשה בשעת קריאת שמע, וכן שלא לקרותה כנגד הערוה
סעיף א
טפח מגולה באשה, במקום שדרכה לכסותו, אפילו היא אשתו, אסור לקרות קריאת שמע כנגדה.
הגה: ויש אומרים דוקא באשתו, אבל באשה אחרת אפילו פחות מטפח הוי ערוה הגהות מיימוני פ"ג. ונראה מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה, אפילו לאשה אחרת, רק שבעצמה יכולה לקרות אע"פ שהיא ערומה, כדלעיל סי' ע"ד.
סעיף ב
שער של אשה שדרכה לכסותו, אסור לקרות כנגדו.
הגה: אפילו אשתו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש, מותר.
הגה: והוא הדין השערות של נשים, שרגילין לצאת מחוץ לצמתן (ב"י בשם הרשב"א) וכל שכן שער נכרית, אפילו דרכה לכסות. הגהות אלפסי החדשים.
סעיף ג
יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע.
הגה: ואפילו באשתו, אבל קול הרגיל בו אינו ערוה (ב"י בשם אהל מועד והגהות מיימוני).
סעיף ד
אסור לקרות כנגד ערוה, אפילו של עו"ג. וכן כנגד ערות קטן, אסור. ויש מתירין נגד ערות קטן, כל זמן שאינו ראוי לביאה (ר' ירוחם והרא"ש פרק מי שמתו ומהר"א מפראג), וכן עיקר (עיין בי"ד סימן רס"ה).
סעיף ה
ערוה בעששית, ורואה אותה דרך דפנותיה, אסור לקרות כנגדה, דכתיב: ולא יראה בך ערות דבר (דברים כג, טו) והא מתחזיא.
סעיף ו
היתה ערוה כנגדו, והחזיר פניו ממנה, או שעצם עיניו, או שהוא בלילה, או שהוא סומא, מותר לקרות, דבראייה תלה רחמנא והא לא חזי לה.