סימן רעו: דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רעו: דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת

סימן רעו: דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת

 

סעיף א
אינו יהודי שהדליק את הנר בשביל ישראל, אסור לכל, אפילו למי שלא הודלק בשבילו. הגה: ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב, או שעשאו בקבלנות או בשכירות, דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת, אסור בכל ענין (הג"א פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת)
אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל, אפילו אין בו סכנה.
הגה: או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה (מרדכי פ"ק דשבת), מותר לכל ישראל להשתמש לאורו. והוא הדין לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה. ויש אוסרים במדורה, משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו.
הגה: מיהו אם עשה אינו יהודי בבית ישראל, מדעתו, אין הישראל צריך לצאת אע"פ שנהנה מן הנר או מן המדורה (טור).
 
סעיף ב
ישראל ואינו יהודי שהסיבו יחד והדליק אינו יהודי נר אם רוב אינו יהודי, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל, או אפילו מחצה על מחצה, אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה, אע"פ שרוב ישראל, מותר.
הגה: יש אומרים דמותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לאינו יהודי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (ר"ן ס"פ ר"א דמילה בשם העיטור), שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה, בפרט בסעודת חתונה או מילה, ואין מוחה בידם. ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו וע"ל סי' ש"ו.
 
סעיף ג
אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר, אע"פ שגם הם צריכים לו אין זה לצורך האינו יהודי, כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל.
הגה: ומותר לומר לאינו יהודי לילך עמו ליטול נר דלוק כבר, הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבי ירוחם והגהות מרדכי פ"ק דשבת והגהות מיימוני פ"ו).
 
סעיף ד
אם יש נר בבית ישראל ובא אינו יהודי והדליק נר אחר, מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק, אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני. וכן אם נתן שמן בנר הדולק, מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר, ואח"כ אסור.
הגה: ומותר למחות ברוך אתה ה' שבא להדליק נר או להוסיף שמן (טור).
 
סעיף ה
בארצות קרות, מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו, ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול, שהכל חולים אצל הקור; ולא כאותם שנוהגים היתר אע"פ שאין הקור גדול ביום ההוא.