סימן תו: מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת
סעיף א
מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת, שאין לו אלא ד' אמות, והוצרך לנקביו, יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות; ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס, ולאחר שנכנס הוי כאילו לא יצא כיון שנכנס ברשות; אבל אם מצא מקום צנוע קודם, לא יכנס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח, ושם יש לו ד' אמות. ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו, כאילו לא יצא. ואם יצא לדעת, אין לו תקנה. זה שאמרנו בהוצרך לנקביו, יש אומרים אפילו לקטנים ויש אומרים דוקא לגדולים.