סימן שעה: מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים
סעיף א
מרפסת שהוא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולים לה בסולם ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים, אינם אוסרים על בני החצר, דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם שאם רצו מערבים יחד ואם רצו כל א' מערב לעצמו, ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה.
סעיף ב
אם לא עירבו יחד ויש בחצר תל או עמוד שהוא משותף בין שניהם, אם אינם גבוהים י' טפחים הרי אלו נחשבים בין החצר ובין המרפסת ושניהם אסורים להוציא שם כלים שבבתים. ואם הם גבוהים מקרקעית החצר י' טפחים (ובתוך עשרה למרפסת) (טור) והם בתוך ד' טפחים למרפסת, בני מרפסת מותרים לפי שתשמישו (להם) בנחת מלבני החצר. ואם היו רחוקים מהמרפסת ד' טפחים או יותר, אע"פ שגבוהים עשרה (מן החצר לתוך עשרה למרפסת) (טור), הרי אלו בכלל החצר והמרפסת; לפי ששניהם אפשר להשתמש בהן על ידי זריקה, לפיכך שניהם אסורים להוציא שם כלים ששבתו בבתים עד שיערבו.
סעיף ג
היתה מצבה ארבעה טפחים לפני המרפסת, אין המרפסת אוסרת על בני החצר, שהרי נחלקה מהם.
סעיף ד
זיזים היוצאים מהכתלים, כל שהוא למטה מעשרה טפחים הרי זה נחשב מהחצר ובני החצר משתמשין בו. וכל שהוא בתוך י' טפחים העליונים הסמוכים לעלייה, אנשי עלייה משתמשין בו. והנשאר בין י' התחתונים עד תחלת י' העליונים מן הזיזין היוצאים, שניהם אסורים בו ואין משתמשין בהם בכלים ששבתו בבתים אלא אם כן עירבו.