סימן תקנב: דיני ערב ט' באב
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקנב: דיני ערב ט' באב

סימן תקנב: דיני ערב ט' באב

 

סעיף א
ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, שאוכלה אחר חצות, בשר, ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין.
הגה: ואף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור וב"י בשם תוספות ורוקח), וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח, דברים שנוהג בהם בשאר פעמים, כדי שיתנהג בפרישות (מרדכי).
 
סעיף ב
אפילו בשר מלוח שעברו עליו יותר משני ימים ולילה אחת, ובשר עופות ודגים ויין מגתו דהיינו שאין לו יותר משלשה ימים, נהגו לאסור.
 
סעיף ג
אפילו בשל מין אחד בשתי קדרות מקרי שני תבשילין. וכן יש להחמיר וליזהר משני מינים בקדירה אחת, אלא אם כן הוא דבר שדרכו בכך כל השנה כגון אפונין (מיני זרעונין ובלע"ז ציצר"י) שנותנים עליהם בצלים וביצים; ותבשיל הנעשה מדבר שנאכל כמות שהוא חי, מקרי תבשיל לענין זה.
הגה: ואין חילוק בין צלי למבושל לענין זה (מרדכי הלכות תשעה באב).
 
סעיף ד
מותר לאכול פירות כשהם חיים, אפילו כמה מינים.
 
סעיף ה
נוהגים לאכול עדשים עם ביצים מבושלים בתוכם, שהם מאכל אבלים.
הגה: ויש נוהגים לאכול ביצים קשים, שהוא ג"כ מאכל אבלים (הגהות מיימוני פ"ה).
 
סעיף ו
מי שאפשר לו, לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת חריבה במלח וקיתון של מים.
הגה: ויש מחמירים לטבל אחר אכילתן פת באפר ולאכלו, על שם ויגרס בחצץ וגו' (איכה ג, טז).
 
סעיף ז
נהגו לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת (ואין צריך לחלוץ מנעליו) (הגהות מיימוני ורמב"ם פ"ז וב"י).
 
סעיף ח
יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת, כדי שלא יתחייבו בזימון; אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו.
 
סעיף ט
כל זה בסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע, וכשהוא אחר חצות; אבל אם היה קודם חצות, או אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע, אין צריך ליזהר בדברים הללו.
הגה: ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה, ואח"כ מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת (מהרי"ל). ונוהגין להרבות קצת בסעודה ראשונה, כדי שלא יזיק להם התענית הואיל ופוסקים מבעוד יום כמו ביום כיפורים; ויש קצת ראיה לזה ממדרש איכה רבתי; מיהו מי שיוכל לסגף עצמו ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו ומחמיר על עצמו, נקרא קדוש כנראה לי.
 
סעיף י
אם חל תשעה באב באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו. (מיהו צריך להפסיק מבעוד יום) (סמ"ק).
 
סעיף יא
מי שקבל עליו תענית שני וחמישי כל ימות השנה, ואירע ערב תשעה באב להיות בשני, ישאל על נדרו או ילוה תעניתו, ופורע.
הגה: והגאונים כתבו דמתענה עד אחר תפלת מנחה, ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש (הגהות אשרי ומרדכי ות"ה סימן ע"ה), וכן נוהגין. והוא הדין מי שמתענה תענית חלום (מהרי"ל).
 
סעיף יב
אין אומרים תחנה ערב תשעה באב במנחה, משום דאיקרי מועד; ואם הוא שבת, אין אומרים צדקתך (מהרי"ל ומנהגים).