סימן תקטו: דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום
סעיף א
אינו יהודי שהביא דורון לישראל ביו"ט, אם יש ממינו במחובר או שמחוסר צידה, אסור אף למי שלא הובא בשבילו לאכלו בו ביום, (ואפילו עבר ונתן לפיו ולעסו אסור לבלעו), (ר"ש בפירוש המשנה פ"ח מ"ב דתרומות); ואפילו לטלטלן, אסור. ולערב, מותרים בכדי שיעשו. ובשני ימים טובים של גליות, אם הובא ביום ראשון מותר מותר מיד בליל יו"ט שני בכדי שיעשו.
הגה: ויש מחמירין לאסרו עד מוצאי יו"ט שני, (טור בשם ר"ח ורש"י וסמ"ג), ונוהגין להחמיר אם אינו צורך יו"ט לצורך אורחים ובכהאי גוונא, דאז נוהגין להקל לאחרים שלא הובא בשבילן, (תה"ד סימן ע"ח). וכן אם הובא ביום טוב שני, צריך להמתין במוצאי יום טוב בכדי שיעשו; אבל בשני ימים של ר"ה או ביו"ט הסמוך לשבת, בין מלפניו בין מלאחריו, אם הובא בראשון צריך להמתין עד מוצאי יו"ט ושבת בכדי שיעשו, ושיעור כדי שיעשו היינו כדי שילך האינו יהודי למקום שליקט ויגמור המלאכה ויחזור לכאן; ואם נסתפק לו מהיכן הביאן, שיעורן כדי שיבואו מחוץ לתחום.
סעיף ב
אפילו תלשן האינו יהודי או צדן לעצמו, או נפל מן האילן מעצמו, או ניצוד מעצמו, אסור לאכלו בו ביום ולטלטלו, אף למי שלא הובאו בשבילו; אבל לערב, מותרין מיד במוצאי יו"ט אף למי שהובאו בשבילו.
סעיף ג
אפילו אם הוא ספק אם נלקטו או ניצודו היום, אסורים; אבל אם ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום, מותר למי שלא הובאו בשבילו; ואם לא באו מחוץ לתחום, מותר אף למי שהובאו בשבילו.
הגה: אינו יהודי מסיח לפי תומו שלא נלקט היום או נצוד היום, נאמן (וע"ל סי' תקי"ג ס"ו).
סעיף ד
אינו יהודי שהביא דורון לישראל, מדברים שיש במינם במחובר, ביו"ט ראשון של ר"ה שחל להיות בה' בשבת, יש מתירים לאכלם בשבת בכדי שיעשו, ויש אוסרים.
הגה: ולדידן דנוהגין להחמיר בשני ימים טובים של גליות נמי דינא הכי. ולענין הלכתא נראה דבשני ימים טובים של רשות הרבים יש להחמיר בשבת, אבל בשני יו"ט של גליות יש להקל בשבת שהוא לאחריהן; ודוקא בפירות שאין צריכים הכנה ביו"ט שלפני השבת, אבל דבר שצריך להכין ביו"ט שני לצורך השבת, אסור מאחר דנהיגין לאסור, ואף לטלטל ביו"ט שני אם לא לצורך אורחים וכיוצא בזה (תה"ד סי' ע"ח).
סעיף ה
דבר שאין במינו במחובר ואינו מחוסר צידה, אם בא מתוך התחום מותר לכל; ואם באו מחוץ לתחום, אסור לאוכלן למי שהובאו בשבילו ולכל בני ביתו, אבל מותר לטלטלן בתוך ד' אמות או בתוך העיר מוקפת חומה או מבצר שידוע שהוקף לדירה; ואחרים מותרים אף לאכלם. ולערב (יו"ט ראשון) צריך להמתין מי שהובאו בשבילו, בכדי שיעשו.
הגה: ומותרין אח"כ אפילו לדידן שנוהגין להחמיר בשאר דברים, כמו שנתבאר.
סעיף ו
בעיר שרובה אינם יהודים, מן הסתם כל המביא לצורך הרוב מביא.
הגה: מחצה על מחצה, או שידוע שלוקט לצורך שניהם, אסור (ב"י וסמ"ג).
סעיף ז
אם הוא ספק אם באו מחוץ לתחום, אם הוא אינו יהודי השרוי עמו בעיר ופירות המצויים בעיר, מותר; ואם לאו, אסור.
סעיף ח
דבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביו"ט ראשון של ר"ה, מותר בשני; והוא הדין לשבת ויו"ט הסמוכים זה לזה.
סעיף ט
ישראל ששיגר דורון לחבירו ע"י אינו יהודי מערב יו"ט, ונתעכב האינו יהודי והביאם ביום טוב מחוץ לתחום, מותר אפילו למי שהובא בשבילו לאכלם; אבל אסור לכל ישראל לטלטלם חוץ לארבע אמות, או חוץ לעיר המוקפת חומה, או חוץ למבצר שידוע שהוקף חומה לדירה.
הגה: ודוקא שהיה דעתו מאתמול, דלית ביה איסור מוקצה; אבל אם לא היה דעתו מאתמול, אף על גב דלית ביה איסור תחומין, אסור משום מוקצה, דכל של ישראל צריך הכנה מבעוד יום, ואפילו למי שלא הובא בשבילו אסור (ב"י בשם תשובת הרשב"א).