סימן תקיז: באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל
סעיף א
לומר לחנוני לתת לו ביצים או אגוזים או שאר מיני מאכל ומשתה, דינו ביו"ט כמו בשבת (כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ג סעיף ד'). ואם הוא אינו יהודי, אסור ליקח ממנו דבר שבמינו במחובר או שבמינו מחוסר צידה, אלא אם כן ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום; וכן לא יקח ממנו ביצים, שמא נולדו היום; אבל דבר שאין בו משום מחובר ולא משום צידה ולא משום נולד, מותר ליקח ממנו אפילו הובא היום מחוץ לתחום; וכן קמח שנטחן היום, בעיר שרובה אינם יהודים, מותר ליקח ממנו דאדעתא דאינו יהודי טחני ליה; והוא הדין ליקח ממנו פת שאפה בו ביום (וכן אם נאפה בשבת שלפניו) (ב"י).
סעיף ב
ישראל שאמר לאינו יהודי מבעוד יום: תקנה לי יונים למחר, לא יפה עושה, אבל אם עשה כבר מותר לאכול מהם ביו"ט, והוא שלא יהיו מפריחין; אבל אם רגיל בכך, אסור לאכול מהם דאין זה חשוב דיעבד; כיון שרגיל בכך.
סעיף ג
לומר לחבירו: מלא לי כל זה יין, דינו ביו"ט כמו בשבת.
הגה: כדאיתא סימן שכ"ג. והוא הדין דאסור להטיל גורלות ביו"ט כמו בשבת, כדאיתא לעיל סימן שכ"ב סע"ל.
סעיף ד
לא ימוד אדם שעורים ליתן לפני בהמתו, אלא משער ונותן לה.