סימן י: דיני כנפות הטלית
סעיף א
טלית שאין לה ד' כנפות, פטורה. יש לה יותר מד', חייבת ועושה לה ארבע ציציות בארבע כנפיה המרוחקות זו מזו יותר.
סעיף ב
יש לה ארבע, וחתך א' באלכסון ועשאו שנים, הרי נעשית בעלת ה' וחייבת.
סעיף ג
כפל קרנות טליתו וקשרם או תפרם, ודומה כאילו קיצען ואין לה כנפות, אעפ"כ לא נפטרה.
סעיף ד
טלית של בגד וכנפיה של עור, חייבת. היא של עור וכנפיה של בגד, פטורה.
סעיף ה
היו לה ג' כנפות ועשה בהם ג' ציציות, ושוב עשה לה כנף ד' ועשה גם בו ציצית, פסולה משום תעשה (דברים כב, יא), ולא מן העשוי.
סעיף ו
אין כופלין את הטלית ומטילים ציצית על כנפיה כמו שהיא כפולה.
הגה: אבל צריך להטיל בד' כנפיה הפשוטים) (בית יוסף),
אלא אם כן תפרה כולה ואפילו מרוח אחת.
(הגה: ויש אומרים דחייבין אפילו בלא תפירה, וטוב לעשות לה ציצית אבל לא לברך עליה) (הרי"ף והרא"ש והטור).
הטיל ציצית על ציצית, אם נתכוין לבטל הראשונה, חותך הראשונה וכשרה. ואם נתכוין להוסיף, אע"פ שחתך אחת משתיהן, פסולה.
(הגה: ויש מכשירים בכל ענין, וכן עיקר) (טור בשם הרא"ש ורבינו ירוחם ני"ח ח"ג), וקודם שחתך הראשונות פסול בכל ענין (ב"י).
סעיף ז
מלבושים שהם פתוחים מן הצדדין למטה, ויש להם ד' כנפות לצד מטה, ולמעלה הם סתומים, אם רובו סתום, פטור. ואם רובו פתוח, חייב. ואם חציו סתום וחציו פתוח, מטילין אותו לחומרא וחייב בציצית, ואין יוצאין בו בשבת.
סעיף ח
קאפילו הכי שהיא פתוחה, בענין שיש לה ד' כנפות, אם יקבעו בה אשטרינג"ה לעשותה כסתומה כדי לפוטרה מציצית, אינו מועיל תיקון זה אם לא תהיה קבועה מחצי ארכה ולמטה לכל הפחות, וגם שתהיה קבועה למטה מהחגור, למען יהיה הרוב הסתום רוב הנראה לעינים, דאם לא כן יאסר משום מראית העין.
סעיף ט
הכנפים, צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות.
סעיף י
מצנפת, פטורה, אפילו של ארצות המערב שב' ראשיה מושלכים על כתפיהם וגופם, ואע"פ שמתכסה בה ראשו ורובו, פטור, כיון שעיקרה לכסות הראש, דכסותך (דברים כב, יב) אמר רחמנא, ולא כסות הראש.
סעיף יא
סודר שנותנין על הצואר במלכות א"י, שנקרא בערבי שי"ד, וכן בוק"א שהיו נותנין בספרד על כתפיהם, פטורים.
סעיף יב
מלבושים שבמצרים הנקראים גוחא"ש, וכן מינטינ"י ודואלמני"ש וקפטאני"ש ופידיני"ש שבתוגרמה, אע"פ שיש להם ד' כנפים, פטורים.
(הגה: והוא הדין מלבושים של גלילות בני אשכנז וספרד, הואיל ואין כנפיהם עשוין שיהיו שנים לפניהם ושנים לאחריהם מכוונים זו כנגד זו, פטורים) (בית יוסף לפי סברת מהרי"ק).