הלכות תשובה פרק א

 הקדמה

הלכות תשובה מצות עשה אחת והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה.

וביאור מצוה זו ועיקרים הנגררים עמה בגללה בפרקים אלו.

הלכה א

כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה  כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו  זה וידוי דברים. וידוי זה  מצות עשה. כיצד מתודין?

אומר: אנא השם! חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה  וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה  הרי זה משובח.

וכן בעלי חטאות ואשמות, בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן, או על זדונן  אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים, שנאמר: והתודה אשר חטא עליה וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות  אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן, עד שיעשו תשובה ויתודו. וכן החובל בחבירו והמזיק ממונו  אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו  אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם, שנאמר: מכל חטאות האדם.

הלכה ב

שעיר המשתלח לפי שהוא כפרה על כל ישראל  כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל, שנאמר: והתודה עליו את כל עונות בני ישראל. שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה: הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו בין שלא הודע לו  הכל מתכפר בשעיר המשתלח, והוא שעשה תשובה, אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות. ומה הן הקלות, ומה הן החמורות?

החמורות  הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר, אע"פ שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות. ושאר מצות לא תעשה, ומצות עשה שאין בהן כרת  הם הקלות.

הלכה ג

בזמן הזה, שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה  אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות, אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה  אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם.

הלכה ד

אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יום הכפורים מכפר  יש עבירות שהן מתכפרים בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד?

עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה  אינו זז משם עד שמוחלין לו, ובאלו נאמר: שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וגו'.

עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה  תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, ובאלו נאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם.

עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה  תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין, ובאלו נאמר: ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. במה דברים אמורים?

בשלא חילל את השם בשעה שעבר,

אבל המחלל את השם אע"פ שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין  אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין  שלשתן תולין, ומיתה מכפרת, שנאמר: ונגלה באזני ה' צבאות וגו' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.