הלכות טומאת מת פרק יז
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות טומאת מת פרק יז

הלכות טומאת מת  פרק יז

הלכה א

זיז שהוא יוצא מפתח הבית ופניו למטה, והיה גבהו מעל הארץ שנים עשר טפח או פחות מכאן, הרי זה מביא את הטומאה בכל שהוא. ודבר ברור הוא שאינו מביא אלא מדבריהם. וכן כל כיוצא בהבאת הטומאה כזו שאינה באהל טפח הבריא, אינה אלא מדבריהם. היה גבוה יתר משנים עשר טפח או שהיו פניו למעלה, וכן העטרות והפיתוחים היוצאות מן הבנין, אין מביאין אלא בפותח טפח. וכן זיז שעל גבי הפתח היוצא מן המשקוף ואפילו היה קנה בצד המשקוף ברוחב הפתח, אינו מביא אלא א"כ היה בו פותח טפח.
 
[השגת הראב”ד]: זיז שהוא יוצא מפתח הבית וכו' עד אלא אם כן היה בו פותח טפח
אמר אברהם: תמה אני איך הדברים מפשטן ובזיז היוצא מע"ג הפתח עד י"ב טפחים אמרו שמביא את הטומאה בכל שהוא יותר מכאן בטפח אבל בקנה היוצא מע"ג הפתח החמירו אפילו גבוה מאה אמה מביא הטומאה בכל שהוא מפני שהקנה מיטלטל ונראה שניתן שם להאהיל תחתיו וזיז אינו מיטלטל ואינו אלא לבנין וכך סייע רבי את דברי רבי יהושע בתוספתא.
 
הלכה ב
זיז שהוא סובב את כל הבית ואוכל בפתח טפח מביא את הטומאה. היה אוכל בפתח פחות מטפח וטומאה בבית, כלים שתחתיו טמאין. טומאה תחתיו אינו מביא את הטומאה לבית. וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה.
 
 [השגת הראב”ד]: טומאה תחתיו אינו מביא את הטומאה לבית
אמר אברהם: דוקא בזיז שהוא למעלה משנים עשר טפחים.
 
הלכה ג
חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא על גבי החלון אפילו היה כרוחב אגודל מביא את הטומאה, והוא שיהיה גבוה מעל החלון רום אצבעיים או פחות. היה למעלה מאצבעיים אינו מביא את הטומאה אלא אם כן יש בו רוחב טפח. זיז זה שעל גבי החלון העשויה למאור, מביא את הטומאה בכל שהוא ואפילו גבוה כל שהוא. בנין היוצא לפני החלון שהמשקיף נסמך עליו בשעה שמשקיף, אינו מביא את הטומאה. היה בו זיז רואין את הבנין כאילו אינו והזיז העליון מביא את הטומאה. וכיצד מביאין כל הזיזין האלו טומאה? שאם היתה טומאה תחת אחד מהן או בבית, הכל טמא בין בבית בין תחת הזיז.
 
[השגת הראב”ד]: בנין היוצא לפני החלון
אמר אברהם: זו הפיסקא לא נמצאת לא במשנה ולא בתוספתא אולי כתבה תחת הבטח שהוא שנוי פי"ב ואין מפרשין כן ולשון התוספתא אבטי והוא הבטח האמור במשנה שאינו מביא את הטומאה ובזיז יש עליו מחלוקת וזה המחבר הפליגו לדברים אחרים שלא מן הענין והם עצמם מאין טעם והרב היוני ג"כ פירש בו סברא רחוקה בעבור שראה בתוספתא אבטי ופירש אינו מביא את הטומאה חוצץ והם דברים זרים ואין הדעת מיושבת עליהן אמרתי אחר שאין להם קבלה אענה אף אני חלקי גם לי לבב כמוהם הבטח מלה מורכבת היא ונקראת על שם מלאכתה והיא ממלאת התנור כשהוא צריך טפלה מוציאין ממנה זיז לקבל עליו את הטיט שטופלין בו ומפני אסיפת הטיט ששם פעמים שמותיר והוא בולט ממנו טפח ונשאר שם עם הזיז שלא לצורך ושלא בכוונה ואותו הטיט אינו מביא טומאה אף למה שתחתיו לפי שמתחלה לא בא בשום כוונה שלא היו יודעין שיותיר ועל הזיז נחלקו רבי אליעזר סבר כיון שאינו בא אלא בשביל הטיט דינו כמוהו ורבי יהושע סבר הזיז מיהא בכוונה בא שם הילכך מביא ומודים שאם נתנו שם את הטיט הרבה על דעת שיותיר שהוא מביא פירוש בטח בית טיחה מקום קבוץ הטיט.
 
הלכה ד
שני זיזין זה על גב זה ויש בכל אחד מהן פותח טפח וביניהם פותח טפח וטומאה תחת התחתון, תחתיו בלבד טמא. היתה טומאה ביניהן, ביניהם בלבד טמא. היתה על גב העליון כנגדו עד הרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון פותח טפח וטומאה תחת התחתון או ביניהן, תחתיהן וביניהן טמא. היתה על גב העליון, כנגדו ועד הרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון פחות מטפח וטומאה תחתיהם, תחתיהם וביניהן טמא. היתה הטומאה ביניהם או תחת המותר, ביניהן ותחת המותר טמא, אבל תחת התחתון טהור. יש בכל אחד מהן פותח טפח ואין ביניהם פותח טפח וטומאה תחת התחתון, תחתיו בלבד טמא. היתה ביניהן או על גבי העליון, כנגד הטומאה עד לרקיע טמא. אין בהן פותח טפח, בין שיש ביניהם פותח טפח ובין שאין ביניהם פותח טפח, בין שהיתה הטומאה תחת התחתון או ביניהן או על גב העליון, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, שהרי היא רצוצה. וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח זו על גבי זו. כלים או בגדים או לוחות של עץ שהן מונחין זה על גבי זה וטומאה רצוצה ביניהן, אם היתה הטומאה גבוהה מן הארץ טפח הרי הכלי שעליה מלמעלה מאהיל על חלל הטפח ומביא את הטומאה לכל הכלים שתחתיו. היו טבליות של שיש, אפילו גבוהות מן הארץ אלף אמה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, מפני שהן כקרקע.
 
[השגת הראב”ד]: שני זיזין זה על גב זה וכו' תחת התחתון תחתיו בלבד טמא
אמר אברהם: חסר מכאן עיין המשנה
 
[השגת הראב”ד]: תחתיו בלבד טמא
אמר אברהם: הנוסחא נסוחא מן האחרת
 
[השגת הראב”ד]: טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
אמר אברהם: זה הטעם שיבוש אלא שאין שם כדי שיביא את הטומאה לצדדין
 
[השגת הראב”ד]: אם הטומאה גבוהה מן הארץ
אמר אברהם: זה שיבוש ראוי להיות אם היתה מן הארץ גבוהה הכלי
 
[השגת הראב”ד]: ומביא את הטומאה לכל הכלים שתחתיו
אמר אברהם: ראיתי שלא פירשו לא הוא ולא הרב היוני ז"ל כפי זה המשנה ומה הוא הפרש שיש בין סגוס עבה ולקפולין זו על גב זו ולטבלאות של עץ מונחות זו על גב זו שהסגוס הואיל וכלי אחד הוא אין רואין הצד העליון אף על פי שגבוהה מן הארץ טפח שיהא כאהל ויטמא מה שתחתיו באהל אלא נדון כטומאה רצוצה ובוקעת כנגדו ולא יותר אבל כשהוא שני כלים אע"פ שדבוקים זה בזה העליון שהוא גבוה טפח מן הארץ נעשה אהל ומביא וכן הטעם לאדם שהוא נתון על המת לפי שהוא חלול נעשה כשתי טבלאות.
 
הלכה ה
לוחות של עץ שהן נוגעות זה בזה בקרנותיהן והן גבוהות מן הארץ טפח וטומאה תחת אחת מהן, כלים שתחת השנייה טהורין, לפי שאינה נוגעת בחבירתה בפותח טפח והנוגע בלוח זו השנייה כנוגע בכלים שנגעו באהל המת. אבל כל הכלים שאמרנו שמביאין את הטומאה ואינן חוצצין, אם האהיל הכלי על המת כל כלים שעל גביו טמאים, כמו שביארנו וטומאתן משום כלים המאהילין על המת. ואף הכלים שעל גביו שאינן כנגד הטומאה טמאים משום כלים שנגעו מכלים שהאהילו על המת.
 
הלכה ו
חבית שהיא יושבת על שוליה באויר וכזית מן המת נתון בתוכה או תחתיה כנגד אוירה, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טמאה, שהרי הטומאה בוקעת מתחתיה ונטמאת אוירה. היתה הטומאה תחת עובי דפנה, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טהורה. ולמה החבית טהורה?
שהרי אין הטומאה בוקעת באוירה אלא בדפנה ואין כלי חרש מטמא אלא מאוירו, היתה מקצת הטומאה תחת עובי דפנה ומקצתה תחת אוירה, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. היה בדפנות פותח טפח, כולה טמאה וכנגד פיה טהור, שהרי הטומאה פשטה בדפנות בלבד. במה דברים אמורים?
בחבית טהורה, אבל אם היתה טמאה או גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה על פיה והיתה טומאה תחתיה או בתוכה או על גבה, הכל טמא, וכל הנוגע בה כולה טמא. היתה מוקפת צמיד פתיל ונתונה על גבי המת האוכלים והמשקין שבתוכה טהורין, והכלים שעל גבה טמאים. חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות על צידיהם באויר והן נוגעות זו בזו בפותח טפח וטומאה תחת אחת מהן, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת מפני שהיא רצוצה. במה דברים אמורים?
בטהורות, אבל אם היו טמאות או גבוהות מן הארץ פותח טפח וטומאה תחת אחת מהן, תחת כולן טמא, שהרי הכל אהל אחד.
 
 [השגת הראב”ד]: או על גבה הכל טמא
אמר אברהם: חסר מכאן ואומר אני שכן צריך לפרש ולא הכל הכל ממש אלא שנוספת לה טומאה בכל אחת מאלו שאם היתה הטומאה תחת דפנה מבחוץ טהורה כל מה שבתוכה טהור שהצד הפנימי של עובי הדופן חוצץ ועכשיו שהיא טמאה אינו חוצץ מכל מקום כנגד פיה טהור שאין עליו אהל ואם היתה גבוהה מן הארץ טפח כל מה שתחתיה טמא וברצוצה אין טמא אלא כנגד הטומאה מכוסה או שכפאה על פיה הרי היא מה שכנגד פיה טמא וכל מה שבתוכה טמא הרי שהטומאה נוספת לה בכל אלו.