הלכות ברכות פרק ט

הלכה א

כשם שאסור לאדם ליהנות במאכל או במשקה קודם ברכה, כך אסור לו ליהנות בריח טוב קודם ברכה. וכיצד מברך על ריח טוב?

אם היה זה שיש לו ריח, עץ או מין עץ – מברך: בורא עצי בשמים. ואם היה עשב או מין עשב מברך בורא עשבי בשמים. ואם לא היה מן העץ ולא מן האדמה, כגון המור שהוא מן החיה מברך בורא מיני בשמים. ואם היה פרי הראוי לאכילה, כגון: אתרוג או תפוח מברך: שנתן ריח טוב בפירות, ועל הכל אם אמר בורא מיני בשמים יצא.

הלכה ב

אין מברכין על המוגמר עד שתעלה תמרתו. וכיצד מברכין עליו?

אם היה זה הנשרף שנתן ריח, מעץ מברכין בורא עצי בשמים, ואם היה עשב עשבי בשמים, ואם היה ממין חיה וכיוצא בה מברך עליו בורא מיני בשמים.

הלכה ג

שמן של אפרסמון וכיוצא בו מברך עליו: בורא שמן ערב. אבל שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים. שמן שבשמו כעין שמן המשחה מברך עליו בורא מיני בשמים. הביאו לפניו שמן והדס מברך על ההדס ופוטר את השמן, מפני שברכה אחת לשתיהן, והוא עצי בשמים.

הלכה ד

היו לפניו בושם שהוא עץ ובושם שהוא עשב אין ברכה אחת מהן פוטרת את חבירו, אלא מברך על זה לעצמו ועל זה לעצמו. הביאו לפניו יין ושמן אוחז יין בימינו ושמן בשמאלו ומברך על היין ושותהו, וחוזר ומברך על השמן ומריח בו וטחו בראש השמש. ואם היה השמש תלמיד חכם טחו בכותל.

הלכה ה

דבר שהוא ספק אם מן העץ, אם מן האדמה מברך עליו: בורא מיני בשמים. בושם שעירבו הרוכל ממינין הרבה מברך עליו: בורא מיני בשמים. נכנס לחנותו של בושם שיש בה מינין הרבה מברך עליו בורא מיני בשמים. אם ישב שם כל היום כולו אינו מברך אלא אחת. נכנס ויצא, נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם.

הלכה ו

השושנה וחלפי המים מברכין עליהן: בורא עצי בשמים. נרגיס של גינה בורא עצי בשמים, ושל שדה בורא עשבי בשמים. הורד ומי הורד והלבונה והמסטכי וכיוצא בהן בורא עצי בשמים.

הלכה ז

שלשה מיני ריח טוב אין מברכין עליהן, ואלו הן: ריח טוב שאסור להריח בו, וריח טוב שעשוי להעביר ריח רע, וריח טוב שלא נעשה להריח בעצמו של ריח זה.

הלכה ח

כיצד?

בשמים של עכו"ם ובשמים של ערוה מן העריות אין מברכין עליהן, לפי שאסור להריח בהן. בשמים של מתים ובשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליהן, לפי שנעשו להעביר ריח רע. מוגמר שמגמרין בו את הכלים ואת הבגדים אין מברכין עליהן לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר, וכן המריח בבגדים שהן מוגמרים אינו מברך, לפי שאין שם עיקר בושם אלא ריח בלא עיקר.

הלכה ט

בשמים של מסיבה של עכו"ם אין מברכין עליהם, שסתם מסיבת עכו"ם לעכו"ם. היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח טוב, אם רוב העיר עכו"ם אינו מברך, ואם רוב ישראל – מברך. נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכין אחרי הרוב.